יום ג', ט’ באייר תשע”ח
תקופת גיל ההתבגרות יכולה להיות תקופה של קונפליקט בין הורה וילד, יחד עם זאת שנים אלו הן זמן שיסייע לנערים להתפתח ולהיות אינדיבידואלים ועצמאיים. מחפשים מפת דרכים שתסייע לכם לנווט דרך שנים אלו? לפניכם כמה עצות.

מדריך להורים בגיל הנעוריםהכתבה לקוחה מהאתר "Kids health" ונכתבה על ידי: Heidi M. Sallee, MD תורגם על ידי: קרן דמבוריץעברתם השכמות בשעה 2 לפנות בוקר, התקפי זעם כשהם היו פעוטות, ואת הדכדוך שבחזרה לבית הספר אחרי החופש הגדול. אז למה הצירוף "גיל ההתבגרות" מעורר כל כך הרבה חרדה?כאשר מבינים כי שנות גיל ההתבגרות הן תקופה של גדילה מואצת, לא רק באופן פיזי אלא גם באופן מוסרי ואינטלקטואלי, מובן שזהו זמן של בלבול ומהפך להרבה משפחות.למרות תפיסות שליליות רבות של מבוגרים כלפי מתבגרים, הם בדרך כלל אנרגטיים, מלאי מחשבה, ואידיאליסטיים, בעלי עניין עמוק במה שהוגן וצודק. תקופת גיל ההתבגרות יכולה להיות תקופה של קונפליקט בין הורה וילד, יחד עם זאת שנים אלו הן זמן שיסייע לנערים להתפתח ולהיות אינדיבידואלים ועצמאיים. הבנת שנות העשרהאז מתי, בדיוק, מתחיל גיל ההתבגרות? המסר שיש לשדר לילדך הוא זה: כל אחד הוא שונה. יש כאלה שיתפתחו מוקדם יותר, כאלה שיתפתחו מאוחר יותר, כאלה שיתפתחו בזינוק מהיר, וכאלה שיתפתחו לאט אבל בקצב יציב. במילים אחרות, יש טווח רחב של מה שמוגדר נורמלי.אבל חשוב לעשות אבחנה (מלאכותית במקצת) בין התפתחות פיזית לבין התבגרות. רובכם חושבים על התפתחות פיזית כהתפתחות של אפיונים מיניים מבוגרים: חזה, וסת, שיעור באיבר המין ושיעור בפנים. אלו סימנים חזותיים מובהקים של התפתחות המבטאים את הבגרות הממשמשת ובאה, אך ילדים המראים שינויים פיזיים (בין הגילאים 8-14 פחות או יותר) יכולים לעבור, במקביל, שינויים רבים שלא נראים לעין.הרבה ילדים מכריזים על יריית הפתיחה של גיל ההתבגרות על ידי שינוי דרמטי בהתנהגות מול הוריהם.הם מתחילים להיפרד מאמא ואבא והופכים יותר עצמאיים. בו בזמן ילדים בגיל ההתבגרות מתחילים בהדרגה להיות יותר מודעים לתפיסת הסביבה אותם, בעיקר קבוצת השווים, והם מנסים באופן נואש להתאים את עצמם. קבוצת השווים נהיית הרבה יותר חשובה בהשוואה להורים, מבחינת קבלת החלטות.ילדים בדרך כלל מתחילים להתנסות בסגנונות לבוש שונים, זהויות שונות והופכים ליותר מודעים למה שמייחד אותם מקבוצת השווים שלהם, דבר היכול להוביל לאירועים של מצוקה וקונפליקט מול הורים.ראש בראשאחד הסטריאוטיפים הידועים לגבי גיל ההתבגרות הוא המרדנות הסוערת של בני נוער מול הוריהם. למרות שזה המצב עבור חלק מהמתבגרים, וזו תקופה של עליות ומורדות, סטריאוטיפ זה אינו מייצג את רוב המתבגרים.אך המטרה המרכזית של שנות גיל ההתבגרות היא להגיע לעצמאות. כדי להגיע לכך, מתבגרים יתחילו להתרחק מהוריהם. במיוחד מההורה שהם יותר קרובים אליו. זה יכול להתבטא בכך שהמתבגר יביע דעות שונות מהוריו, או לא ירצה להיות בקרבת הוריו כפי שהיה רגיל.ככל שהנער מתבגר, הוא יתחיל לחשוב באופן מופשט יותר ורציונלי יותר. הוא מפתח את הקוד המוסרי שלו. הורים למתבגרים עשויים לגלות שילדיהם שקודם לכן היו מוכנים לרצות אותם, פתאום מתחילים לעמוד על שלהם ועל דעותיהם בעזות וימרדו נגד סמכות ההורים.יש להתבונן ולשקול את מידת המרחב שאתם כהורים מעניקים לילדכם להתפתח כאינדיבידואל, ולשאול את עצמכם שאלות כמו: " האם אני הורה שתלטן?", "האם אני מקשיב לילד שלי?", ו"האם אני מרשה לילדי להביע דעות שונות משלי?" עצות להורות במהלך שנות גיל ההתבגרותמחפשים מפת דרכים שתסייע לכם לנווט דרך שנים אלו? לפניכם כמה עצות:1. הרחיבו את ידיעותיכםקראו ספרים על מתבגרים וגיל ההתבגרות. היזכרו בשנות גיל ההתבגרות שלכם וחשבו עליהם. היזכרו במאבק עם אקנה או במבוכה של התפתחות פיזית מוקדמת, או מאוחרת. צפו למצבי רוח משתנים בילדכם הנינוח והרגוע, והיו מוכנים ליותר קונפליקטים כאשר היא או הוא מתפתחים לאינדיבידואלים. הורים שיודעים מה מצפה להם, מתמודדים טוב יותר. ככל שתדעו יותר, כך תתכוננו טוב יותר. 2. דברו עם ילדכם מוקדם מספיקמאוחר מדי לדבור על וסת או על חלומות רטובים אחרי שכבר התחילו, ענו על השאלות המוקדמות שיש לילדים על הגוף, כמו למשל הבדלים בין בנים לבנות ומאיפה ילדים באים. אך אל תעמיסו עליהם מידע. רק ענו על שאלותיהם. אם אינכם יודעים את התשובה, עזרו להם למצוא מישהו שיודע, כמו חבר שאתם סומכים עליו או רופא המשפחה. אתם מכירים את ילדכם. אתם יכולים לשמוע כאשר ילדכם מתחיל לספר בדיחות על יחסי מין או כאשר תשומת לב למראה החיצוני הולכת וגוברת. זהו זמן טוב לשאול את ילדך שאלו כמו:· האם אתה שם לב לשינויים בגופך?· האם אתה חש תחושות מוזרות?· האם אתה עצוב לפעמים ולא יודע מדוע?בדיקה רפואית חד-שנתית היא הזדמנות מצוינת להעלות נושאים אלה. רופא יוכל לומר לילדך המתבגר, ולך ההורה, למה לצפות בשנים הקרובות. בדיקה כזו יכולה להוות קרש קפיצה לדיון מוצלח בין הורה-ילד. ככל שתחכו עם הדיון הזה ילדכם יפתח רעיונות מוטעים או שיהפוך למובך, או מפוחד משינויים פיזיים ורגשיים. יתרה מכך, כמה שתפתחו מוקדם יותר את ערוץ התקשורת ביניכם, יש לכם סיכוי טוב יותר לשמור עליו פתוח במהלך שנות העשרה. תנו לילדכם ספרים בנושא גיל ההתבגרות, המיועדים למתבגרים העוברים שלבים אלו. חלקו זיכרונות מגיל ההתבגרות שלכם. אין דבר מרגיע יותר מלדעת שאמא או אבא עברו את זה גם. 3. שימו את עצמכם בנעליי ילדכםהתאמנו על האמפתיה שלכם על ידי כך שתעזרו לילדכם להבין שזה נורמלי להיות מעט מודאג או עסוק בעצמך, ושזה בסדר להרגיש מבוגרים ברגע אחד וילדים ברגע אחר. 4. בחרו היטב את המאבקים שלכםאם מתבגרים רוצים לצבוע את שיערם, לצבוע את ציפורניהם בשחור, או ללבוש בגדים מוזרים, חשבו פעמיים לפני שאתם מתנגדים. מתבגרים רוצים להמם את הוריהם ועדיף להרשות להם לעשות דברים זמניים ובלתי מזיקים מהסוג הזה, השאירו את ההתנגדות שלכם לדברים שבאמת חשובים לכם כמו עישון, סמים ואלכוהול, או שינויים בלתי הפיכים במראה שלהם.שאלו מדוע המתבגר שלכם רוצה להתלבש או להיראות בצורה מסוימת? נסו להבין איך מרגיש המתבגר שלכם. יכול להיות שתרצו גם לדון באיך הסביבה תופסת אותם כשהם נראים שונה – עזרו למתבגר שלכם להבין איך הם עשויים להיראות לאחרים. 5. הציבו ציפיותמתבגרים בדרך כלל יגיבו בחוסר שביעות רצון לגבי ציפיות הוריהם מהם. למרות זאת, הם בדרך כלל מבינים וצריכים לדעת שלהוריהם אכפת מספיק מהם על מנת לצפות לדברים מסוימים מהם כמו ציונים טובים, התנהגות ראויה, ציות לחוקי הבית. אם להורים יש ציפיות ראויות והולמות, מתבגרים בדרך כלל ינסו להתאים עצמם לציפיות אלה. ללא ציפיות הגיוניות, המתבגר שלכם עלול להרגיש שלא אכפת לכם ממנו. 6. ידעו את המתבגר שלכם – והישארו מיודעים בעצמכם.שנות העשרה הן תקופה של התנסות, ולפעמים ההתנסות כוללת התנהגויות סיכוניות. אל תתעלמו מנושאים כמו יחסי מין, שימוש בסמים עישון ואלכוהול. דיון בדברים אלה בפתיחות עם ילדיכם לפני שהם נחשפים אליהם מגבירים את הסיכוי שהם יתנהגו באחריות כאשר יגיע הרגע. שתפו את ילדיכם בערכים המשפחתיים שלכם ודברו על מה בעיניכם נכון ולא נכון לעשות. 7. הכירו את חברי ילדכםוהכירו את ההורים שלהם. תקשורת קבועה בין הורים יכולה לטפח סביבה בטוחה עבור כל המתבגרים בקבוצת השווים של ילדכם. הורים יכולים לעזור אחד לשני לשמור ולעקוב אחר הפעילויות של ילדיהם בלי לגרום לילדיהם להרגיש שעוקבים אחריהם. 8. הכירו את סימני האזהרהמידה מסוימת של שינוי עשויה להיות נורמלית בשנות העשרה, אך שינויים דרסטיים מדי או שינויים ארוכי-טווח, או תפנית באישיות או בהתנהגות מראים על בעיה אמיתית – מהסוג המצריך עזרה מקצועית.שימו לב אם מתקיימים אחד או יותר מסימני האזהרה הבאים:א. עליה משמעותית או ירידה משמעותית במשקל.ב. בעיות שינה.ג. שינויים מהירים ודרסטיים באישיות.ד. שינויים פתאומיים של חברים.ה. היעדרות מתמשכת מבית הספר.ו. ירידה משמעותית בציונים.ז. דיבור או אפילו בדיחות בנושא אובדנות.ח. סימנים של טבק, אלכוהול או שימוש בסמים.ט. היתקלויות עם החוק.יתר על כן, התנהגויות לא הולמות אחרות הנמשכות יותר מששה שבועות עלולות להיות סימן לצרה מסתתרת.עליכם לצפות לשינויים בהתנהגויות או שינוי בציונים במהלך תקופת ההתבגרות, אך התלמידים המצטיינים, או הטובים לא אמורים להיכשל בפתאומיות, והילד שבדרך כלל חברותי לא אמור לסגת חברתית באופן קיצוני. בכל מקרה של התלבטות כדאי לשתף מומחה כמו רופא המשפחה, יועצת חינוכית, פסיכולוג או פסיכיאטר אשר ידעו להפנות אתכם לעזרה מתאימה.כבדו את פרטיותם של המתבגריםחלק מההורים, מתקשים מאד בלכבד את פרטיותם של ילדיהם. הם עשויים להרגיש שכל מה שהילד שלהם עושה, הוא עניינם הפרטי. על מנת לעזור למתבגר שלכם להפוך למבוגר, תצטרכו להעניק לו קצת פרטיות.אם אתם שמים לב לנורות אזהרה, אז תוכלו לפלוש לפרטיות ילדכם עד שתגיעו ללב הבעיה. אך אם אין המצב כך, רעיון טוב יהיה לתת להם מרחב ולכבד את פרטיותם.במילים אחרות, יש צורך בפרטיות בחדרו של המתבגר שלכם, במסרונים שהוא שולח ונשלחים אליו, באימיילים ושיחות הטלפון. בנוסף, אל תצפו שהמתבגר שלכם ישתף עמכם את כל מחשבותיו או פעילויותיו בכל זמן. כמובן, מסיבות בטיחותיות, עליכם לדעת היכן המתבגרים שלכם הולכים, מתי הם חוזרים, מה הם עושים ועם מי, אבל לא צריך לדעת כל פרט. כמובן שאין לצפות שיזמינו אתכם!התחילו עם אמון. גרמו למתבגר שלכם להרגיש שאתם סומכים עליו. אך אם האמון נשבר, יש צורך להפחית את החופש של המתבגר עד שהאמון נבנה מחדש.השגיחו על מה שהמתבגר רואה וקוראלילדים יש גישה לכמויות אדירות של מידע - תכניות טלוויזיה, מגזינים, וספרים, אינטרנט. היו מודעים למה שהילד שלכם חשוף אליו. אל תחששו להציב גבולות בקשר למשך הזמן מול המחשב או הטלוויזיה. דעו מה הם לומדים מהמדיה ועם מי הם עשויים להיות בקשר אונליין. לא רצוי שילדים יקבלו גישה בלתי מוגבלת לטלוויזיה או אינטרנט בפרטיות – פעילויות אלה צריכות להיות ציבוריות. גישה לטכנולוגיה גם צריכה להיות מוגבלת אחרי שעות מסוימות (בערך 22:00), כדי לעודד שינה מספקת. זה הגיוני לנתק ילד מהמכשיר הסלולרי ומהמחשב לתקופה מסוימת.חוקקו חוקים מתאימיםשעת השינה עבור מתבגר צריכה להתאים לגילו, בדיוק כמו שהיה כאשר היה תינוק. מתבגרים זקוקים לשמונה עד תשע שעות שינה.תגמלו את המתבגר שלכם על היותו אמין. ילדכם שומר על שעת חזרה של 22:00 בלילה בסופי שבוע? הזיזו את השעה ל22:30. האם מתבגרים צריכים להיות בכל הפעילויות המשפחתיות? עודדו כמות הגיונית של זמן איכות משפחתי יחד. החליטו מה הציפיות שלכם, ואל תיעלבו כאשר ילדכם המתבגר לא רוצה להיות אתכם כל הזמן. היזכרו: כנראה הרגשתם הרגשה דומה כלפי ההורים שלכם.האם זה אי פעם יסתיים?ככל שילדכם יתקדם בשנות ההתבגרות, תבחינו בהאטה בעליות והירידות של ההתבגרות. בסופו של דבר, הוא יהפוך לבוגר עצמאי, אחראי ותקשורתי. אז זכרו את המוטו של הרבה הורים למתבגרים: אנו עוברים את זה יחד, ונצא מזה - ביחד!